מה הקשר בין ויברטורים לאיבוד החשק המיני? איך זה קורה? ומה יש לטנטרה להציע?

העידן המודרני והעידן החשמלי שקיבלו תאוצה במאה הקודמת, הביאו לנו שלל המצאות ושכלולים מבורכים יותר וגם פחות.
כמו כן בחסות המודרניזציה והחשמל החל העידן התקשורתי ואתו שלל מידע שתרם למהפכות רבות בתפישות החיים השונות.
אחת המהפכות החשובות היא שחרור Mיניות האישה מכבלי העבר הצדקני המכווץ שהונחל לנו על ידי דתות שונות ואף על ידי תפישות מדיניות שונות.
רבות נכתב וסופר על הדיכוי המיני בכלל והנשי בפרט, אולם אין זה המקום לעסוק בזה.
הפעם אני רוצה לדבר על אחד מתוצרי הלוואי של אותה מהפכה שיצרה חרב פיפיות לנשים רבות שמגיעות עם הנזקים של המהפכה הזו.
המהפכה הMינית הביאה איתה חופש מיני ופתחה פתח להרבה חוויות וריגושים, שנות השישים העליזות ומהפכת ילדי הפרחים חלחלו אט אט לרחבי העולם ותנועות כאלו ואחרות צצו עם השנים, והMיניות החלה לצאת ולפרוח, בד בבד החלה גם תעשיית צעצועי המין לפרוח ועל דגלה, ובשם החופש המיני, חרטה שלכל אישה מגיע אביזר מפנק, למה להיות תלויים בגבר עם אפשר גם לבד!?
לכאורה זה מבורך, נשים רבות החלו לחוות את עצמן ולבד ושיחררו עצמן מהתלות הגברית והחלו לענג את עצמן עם שלל אביזרים שונים מגוונים ורוטטים, נשים שהיה להן קושי בלהגיע לאורגZמה קיבלו מכת רטט לדגדגן והשער לאורגZמה נפתח.
היום כמעט לכל אישה בעולם המערבי יש ויברטור מסוג כל שהוא, קודש הקודשים מחכה נסתר בפינה בארון לרגע המיוחל שבו יעניק למלכתו את השחרור האורגZזמי המיוחל.
ובאמת מה רע בזה, ומה רע באורגZמה מדי פעם?? הרי מחקרים רבים מצביעים שאורגZמה זה דבר מבורך, זה משחרר, מרגיע, מזרים הורמונים וכו' וכו' .
יהודית רביץ שרה את השיר באה מאהבה וש"רואים עליה שהיא באה מאהבה…"
אז מה רע באהבה עצמית? מה לא עובד פה? ואיך זה שלמרות ההבטחה המודרנית קורה משהו הפוך ונשים שמשתמשות בצעצועים הרוטטים לאט לאט מאבדות את החשק למין ובמקרים חריגים כבר לא מצליחות להגיע לאורגZמה גם עם הצעצוע הכי חדשני ורוטט שיש בשוק.
לפני זה אולי כדאי להפריך איזה מיתוס על אiננות נשית וזה שנשים לא מאiננות, ואiננות זה רק נחלתם של גברים חרמנים וסוטים!
אiננות נשית חיה וקיימת, ובאותן ממדים של אiננות גברית, אפילו עם אותו צורך לפורקן, ואף התמכרות נשית לאiננות יום יומית, אבל זה בהרחבה במאמר אחר.
אז העידן החדש הביא איתו כאמור חופש פעולה וחופש מיני, ויחד עם זה גם עלו אחוזי הרווקים והרווקות, מה שהגביר והעלה את קרנם של הויברטiרים עוד יותר, כי למה להתפשר על סטוץ לא טוב אם אפשר בהינף יד לקבל אור גזמה רוטטת ללא מאמץ?
אף יד או איבר גברי לא יגיע לרמת הרטט שמגיעים המכשירים הללו, ובנוסף אפשר לדייק אותם לנקודה הנכונה ושיישארו שם ללא הפסקה, הם זמינים וצייתנים וכל מה שדרוש להם זה חשמל.
גן עדן בהישג יד 🙂
ובכל זאת ולמרות זאת, יותר ויותר נשים שיש להם את הצעצועים המופלאים הללו, נשים חזקות ועצמאיות, מאבדות את התחושה ביוני [ואגינה] ובדגדגן וככל שמעלים את איכות הצעצוע ורמת הרטט כך גם התחושה נעלמת ומתקהה.
וכך עם כל החופש והשחרור המודרני, גם שכבר מגיע גבר ויש זוגיות משהו בMיניות לא עובד, אין תחושה, קשה להתחבר לMיניות ולהרגיש עונג והאור גזמה הופכת חמקמקה מאי פעם.
איך זה קורה? כמה גורמים:
המהפכה הMינית יחד עם שחרור האישה מה"תלות הגברית" באור גזמה עדיין לא פתרה את החשש מהמין הגברי ובמקום ללמד Mיניות מקודשת ואת מעשה האהבה שמה פלסטר בדמות אiננות וויברטiר על הפצע המדמם הזה, ולא הרחיק הרגע שגם הפצע הזה ייפתח שוב. הפלסטר הזה, על אף שהיה חלק הכרחי מהתהליך, יצר עוד תחושת ריחוק וניתוק של האישה מהנקביות והנשיות שלה ולא העניק לה את החיבור המיוחל והכה נדרש לכל אישה באשר היא.
אiננות ואiננות עם ויברטiר כשהיא נעשית לצורך פורקן היא עלולה להיות ממכרת וכמו כל דבר שממכר רוצים ממנו עוד ועוד, וככל שרוצים עוד סף הריגוש עולה וצריכים "חומר" יותר חזק ויותר חזק.
ולאט לאט עם עליית המדרגה של הריגוש, היכולת להרגיש דברים עדינים יורדת וקהות מתפשטת ביוני ובעיקר בדגדגן.
זווית נוספת לנושא היא שהשימוש באביזרים הרוטטים הוא מאוד נקודתי ומטרתי וזה כאמור שייך לאספקט הזכרי וזו אינה דרכה של הנקביות, וכשהשימוש הופך לאינטנסיבי הקשר לרגש הולך לאיבוד ומתחילה להיווצר ריקנות שיחד עם הקהות תגרום לאובדן התחושה והחשק המיני.
טילופה שהיה אחד ממוריה הגדולים של הטנטרה טבע את המשפט : "הבעיה אינה בעונג אלא באחיזה".
כאשר מתמקדים רק באiרגזמה ובשחרור הרגעי, החיבור לתחושות הנקביות העמוקות הולך ונעלם, החיבור לגוף הולך ופוחת עד למקרים קיצונים של איבוד תחושה מוחלט.
התמקדות באiרגזמה שנגרמת מאביזר טכני ללא מגע אוהב של בן זוג או אפילו של עצמנו, עונג ללא רגש, עונג שמשמש תחליף לפורקן של לחצי היום יום, כל אלו יביאו במוקדם או מאוחר לקהות, ניתוק ואובדן תחושה אiרגזמית.
ומכיוון שאנו יצורים אiרגזמיים, כאשר החיבור לאנרגיות האלו אובד לנו, מתחילה נבילה וקמילה של הגוף האנרגטי שבהמשך ישפיע על הגוף הרגשי ועל הגוף הפיזי.
מכירים את הנשים והגברים הללו שרואים עליהם שהם זקוקים ל"זיון" טוב או "מעשה אהבה" בשפה הרוחנית, אחת מהסיבות לקמילה הזו היא אובדן התחושה שכתבתי עליה למעלה.
ומכירים את הנשים והגברים שפתאום עולמם זורח? אלו אותם א-נשים שגם אם לרגע, נגעו בחיבור למהות האנרגטית שלהם על ידי מעשה אהבה מלא שיש בו מגע אוהב ואנושי ואשר האiרגזמה לא נבעה מכפייה מכנית אלא מהתמסרות לאנרגיה האiרגזמית שקיימת בכל אחד ואחד מאתנו.
ואיך כל זה קשור לטנטרה, ובמה אפשר להיעזר בטנטרה כדי להחזיר את התחושה והתשוקה?
הטנטרה היא דרך מיוחדת שהתרגול שלה מוביל להארה, עם הזמן הבינו שהתרגול הטנטרי משפיע על רבדים רבים בחיינו, וכך גם נוצרה הטנטרה תרפיה שאת רובה העניק לעולם אושו המאסטר מפונה.
הטנטרה היא גם אחת התורות היחידות שמשלבות את האנרגיה הMינית כחלק מהעבודה והתרגול היומי, ואינה מפרידה ומדחיקה רובד חשוב זה של חיינו, ובכך בעצם בטנטרה יש מענה שלם להוויה האנושית והגופנפש שאנחנו.
עבודה טנטרית מלאה משלבת ותומכת באיחוד של שלושת הגופים שלנו : הפיזי, הרגשי, והאנרגטי, ע"י נשימה צליל ותנועה.
שילוב של מדיטציות, נשימות, ותנועה מעולם הטנטרה יחזירו את התחושות לקדמותם ויאפשרו לאישה לזרוח מחדש ולהיות הפרח המופלא שהיא באמת.
חשוב לי להדגיש שMיניות בשילוב אביזרים זה לא דבר רע ואף יכול להיות מענג ומשעשע, אולם הכוונה ותשומת הלב שמאחורי המעשה חייבים להיות מדויקים על מנת לא ליפול למדרון הקהות ואובדן התחושה, ודבר נוסף הוא שהתהליך של הקהות לוקח כמה שנים ולכן הוא כל כך חמקמק וממכר ועד ששמים לב כבר זה מאוחר מדי.
בברכת ימים טובים ורגועים,
דוד כהן צדק.